לכל הסיירים היקרים שלום!
ערב שבת קריר ביותר חיכה לנו כאשר יצאנו לסייר ברחובות הקרייה השבוע.למרות הקור הילדים מילאו את הכיכרות והגנים,כאילו טמפרטורת הגוף שלהם שונה משלנו...ומצב הרוח היה מרומם.כמעט שלא נתקלנו בשתיה,למעט מקרה אחד קשה במיוחד.
יצאנו בשלושה צוותים עיקריים מצויידים בקפה חם ועוגיות,ולא ידענו אילו הפתעות מחכות לנו הלילה.
ציר אפק-צו"ש-גבעת הרקפות-פרפר
באופן יחסי היה רגוע למדי.צו"ש ואיזור המתנ"ס שוממים לגמרי.אפק גם כן ריק לחלטין,למעט פארק אסתר ומתחם ברכת אפק. שם הסתדרו להם הילדים כהרגלם לפי טיב הבילוי המועדף עליהם...קבוצה אחת היתה עסוקה במשחקי קלפים,השנייה היתה עסוקה בשיחה סביב נרגילות וסיגריות...אפופים בעשן וריחות מתקתקים העבירו הילדים את זמנם בנעימים.קבוצה שלישית שתתה ,בעיקר וודקה, אך נראה היה שהם בשליטה,ושותים בשביל הכיף ולא לשם אבדן ההכרה.שוב נצפתה תופעה מדאיגה...נערה צעירה אחת מדפנה סביב נרגילה עם מספר נערים מקרית ים...מעניין אם ההורים שלה יודעים אילו חיי חברה עשירים יש לה... אורט אפק -עדיין פתוח לקהל הרחב
בגבעת הרקפות
גם כן היה שקט יחסית,למעט מוסיקה מאחד הבניינים שם התקיימה מסיבה.לקראת חצות,הכל נדם.לא נראו בני נוער בגנים,
וזאת לאחר סיור רגלי בסימטה ההקפית בגבעה.
בשלב זה חברנו לצוות השני שהיה עסוק עוד פחות בגן מרים.
ציר גן מרים-סביניה-צופים
מרבית המשמרת היתה שקטה,למרבה הפלא...רק מאוחר יותר הבנו למה...
בגן מרים ישבו מספר קבוצות בני נוער ועישנו נרגילות.לא ראינו אלכוהול כלל.ישבנו לשוחח עם הילדים.חבר'ה בני 16-17 על השתיה והשפעותיה.הם יתפו פעולה ושאלו שאלות.הסבירו לנו שהם מקרית ים ורק באו לכאן לחפש בנות מקרית ים.שוחחנו עימם כ 20 דק' ולאחר מכן נפרדנו מהם והמשכנו בדרכנו.הם מבחינתם סיימו את הערב והתפזרו.
גן סביון היה ריק כמעט לחלוין.המשכנו לכיוון מתחם הצופים.שם ישבו מספר קבוצות בני נוער שהדליקו מדורות כדי להתחמם.לא היתה שום פעילות אלכוהולית,ובכל זאת שוחחנו עם הנערים.הם הביעו תדהמתם כאשר ראו ואתנו,ולא הבניו מדוע אנחנו מסתובבים גם בלילות הקרים.
הם היו בטוחים שהפסקנו את פעילותנו לימים אלה...צר לנו לאכזב...אנחנו פה כל ימות השנה מבלי להתחשב במזג הוויר!אם הנוער בחוץ - אז גם אנחנו איתו בכל מזג אויר.הם שמחו לקראתנו ושוחחו עימנו זמן מה.כיבדנו אותם בקפה והמשכנו בדרכנו.
ציר בן גוריון-אשל
את הסיור התחלנו בנחת בשד' בן גוריון ,ושם ראינו המוני בני נוער מתגודדים על שני ספסלים ולאורך השדרה.הם דיברו בטונים גבוהים ,אך מלבד זאת סתם ישבו ...והתקררו...ביקשנו מהם להנמיך את הטונים.מספר בני נוער נסעו בפראות בציר בן גוריון כשהם מסכנים את הילדים הרבים שהיו במקום.עצרנו אחד מהם ושוחחנו עם הנהג,אך לצערנו לא הצלחנו לדבר עם כולם.ניידת השיטור המשולב לא עברה במקום ,אך אילו היתה עושה זאת בוודאי היתה עוצרת את חלקם.השבוע היתה רק ניידת אחת,וגם היא לא פעילה בגלל עיקוב חשוד במשך רוב הערב.
אין ספק שנוכחות הניידות של השיטור המשולב היתה חסרה מאד בערב זה .
המשכנו לאורך השדרה והגענו לכיכר הידידות.שם היו גם כן המוני בני נוער.חלקם ישבו על הכיכר עצמה ועישנו נרגילה...ואחרים ישבו בגן המשחקים ולאורך השדרה בקרבת הכיכר.ראינו התגודדות חשודה בתוך הגן ומיד הבנו שמשהו קורה.נכנסנו לתוך הקבוצה לאחר שהצגנו עצמנו.חלקם כבר הכירו אותנו. הילדים ניסו להסתיר נערנה צעירה שהיתה שרועה על החול במצב לא טוב.עזרנו לנערה להתיישב על ספסל והחלנו לברר פרטים.מסתבר שהיא שתתה יותר מדי (ארבע כוסות םינלנדיה,ללא אוכל !!! ) והגוף שלה שידר אותות מצוקה.מיד החלנו במתן סיוע ראשוני.אחד הסיירים הרחיק מהמקום את שאר הילדים ,וסייר אחר שטף את פני הנערה וניסה לברר אם היא בהכרה.הילדה היתה על סף עילפון והקיאה המון.היא היתה חיוורת ומדי פעם נרדמה מעולפת על אחד הסיירים שטיפל בה.כאשר ראינו שהיא לא מתאוששת ,העלנו אותה על רכב הסיור ולקחנו אותה לביתה יחד עם שתיים מחברותיה.בדרך שוחחנו ען ההורים וביקשנו שיחכו לנו.
אין ספק שההורים הוכו בתדהמה כאשר הבינו מה קרה...הם לא ידעו..לא תארו לעצמם.עדכנו אותם בפרטים והמלצנו לקחת את הילדה למיון או לחילופין לשמור אותה ערה ככל שניתן ולהשקות אותה במים כמה שיותר כדי לדלל את האלכוהול בדמה ,על מנת למנוע הרעלה ,חלילה.
החלפנו פלפונים ונסענו חזרה לכיכר הידידות על מנת לשוחח עם הילדים.החברים.בזמן הזה,למעשה התחלקנו לשניים.חלק מהסיירים נשארו במקום הארוע ושוחחו עם החברים.שניים אחרים עסקו בפינוי הביתה ויידוע ההורים.
הילדים שאלו שאלות,וחלקם לא היו מודעים אפילו לסכנה שבשתייה מופרזת.שוחחנו עימם ארוכות על ההשפעות,על דרך התגובה שלהם ,על החשש מההורים,על הלחץ ,ובעיקר שוחחנו איתם על הלקח...הדגשנו והזכרנו להם שוב ושוב שהסיירת פעילה כל יום שישי ועומדת לשרותם במקרה חרום,דרך המוקד.נסיונותיה של האם לדלות פרטים מהחברים לא עלו יפה בעיקר בגלל המבוכה והחשש.המידע שהיא קיבלה מהחברים היה מאד מבולבל.אף אחד מהם לא לקח אחריות.פתאום אף אחד לא ממש יודע מה קרה,למרות שכולם היו שם כשזה קרה.
הדבר החמור ביותר הוא שהם ניסו להסתיר אותה...וגם לא ידעו כלל מה לעשות איתה.עוד הוכחה לכך שלמרות גילם,הילדים עדיין זקוקים להכוונה ולעזרה ,גם אם נדמה לנו שהם מרחיקים ולא רוצים.לפעמים הם מדברים בשני קולות ואנו חייבים לקבל את ההחלטה כמבוגרים.
אין ספק שהילדים לא יודעים הכל,ומתפקידנו לספק להם את המידע בזמן אמת.אני שמחה מאד שהזדמן לנו לעזור לנערה ומודה על כך שיש לנו צוות סיירים כל כך מיומן ועם נשמה ענקית.אני שמחה על ההזדמנות לדבר עם הילדים,שכן רובם לא הכירו אותנו ולא ידעו על מטרת הסיירת.הם היו חבר'ה צעירים,רובם בני 15.
הדובדבן שבקצפת לסופ"ש הזה היה טלפון מרגש שקיבלתי מאימה של הנערה לקראת הצהריים. "אני מבקשת להודות לסיירת הורים על עבודת הקודש שהיא עושה כל שבוע.אין ספק שכעת ברור לי בדיוק מה אתם עושים ואני מוקירת תודה על המזל הגדול שהיה לילדה שלי על שהייתם שם.אני שמחה שיש עוד אנשים שאכפת להם,ומתנהגים בדוגמא אישית שכזו ובאכפתיות לילדים של הקריה ,כאילו היו שלהם. והחשוב מכל,אני מבקשת במעמד הזה להצטרף לסיירת ולהתנדב יחד איתכם למען ילדיי ולמען אחרים.המון תודה לכולכם על מי שאתם.תודה רבה! "
אז בתגובה רק נותר לי לומר לאם שריגשה אותי עד מאד בשיחה "בבוקר שאחרי..." שאנחנו ברחובות בשביל כל הילדים שזקוקים לעזרתנו או להדרכתנו ,וסתם בשביל להיות אוזן קשבת במידה ורוצים.המטרה המרכזית של אנשי הסיירת היא להגן על ילדי קרית ביאליק מגורמים עויינים חיצוניים ,אך בעיקר מעצמם ומהטיפה המרה והשפעותיה.
שיהיה לכולנו שבוע מקסים ורגוע!!!
סוף שבוע הבא - ח נו כה וחגיגות סוף השנה האזרחית....
למרות לוח התורנויות המסודר אני צופה שתהיה לנו הרבה עבודה ...אז אני אודה לכל מי שיוכל להצטרף לתגבורת מעבר לתורנות הקבועה מראש ,כי נראה לי שנזדקק לכל העזרה הקיימת.כל מי שיכול לבוא בנוסף לתורנים - נא אשרו הגעתכם במייל בהקדם.
תודה לדיווח מראשי הצוותים אמיר ואיציק.
תודה מיוחדת לטוביה על רעיון חדש שיצא לפועל בימים הקרובים בנוגע לנוהל דיווח להורים במקרה של פינוי.
בברכה,
איריס אזולאי
רכזת בי"ס קהילתי
ומחויבות אישית
רכזת סיירת הורים ביאליק
ערב שבת קריר ביותר חיכה לנו כאשר יצאנו לסייר ברחובות הקרייה השבוע.למרות הקור הילדים מילאו את הכיכרות והגנים,כאילו טמפרטורת הגוף שלהם שונה משלנו...ומצב הרוח היה מרומם.כמעט שלא נתקלנו בשתיה,למעט מקרה אחד קשה במיוחד.
יצאנו בשלושה צוותים עיקריים מצויידים בקפה חם ועוגיות,ולא ידענו אילו הפתעות מחכות לנו הלילה.
ציר אפק-צו"ש-גבעת הרקפות-פרפר
באופן יחסי היה רגוע למדי.צו"ש ואיזור המתנ"ס שוממים לגמרי.אפק גם כן ריק לחלטין,למעט פארק אסתר ומתחם ברכת אפק. שם הסתדרו להם הילדים כהרגלם לפי טיב הבילוי המועדף עליהם...קבוצה אחת היתה עסוקה במשחקי קלפים,השנייה היתה עסוקה בשיחה סביב נרגילות וסיגריות...אפופים בעשן וריחות מתקתקים העבירו הילדים את זמנם בנעימים.קבוצה שלישית שתתה ,בעיקר וודקה, אך נראה היה שהם בשליטה,ושותים בשביל הכיף ולא לשם אבדן ההכרה.שוב נצפתה תופעה מדאיגה...נערה צעירה אחת מדפנה סביב נרגילה עם מספר נערים מקרית ים...מעניין אם ההורים שלה יודעים אילו חיי חברה עשירים יש לה... אורט אפק -עדיין פתוח לקהל הרחב
בגבעת הרקפות
גם כן היה שקט יחסית,למעט מוסיקה מאחד הבניינים שם התקיימה מסיבה.לקראת חצות,הכל נדם.לא נראו בני נוער בגנים,
וזאת לאחר סיור רגלי בסימטה ההקפית בגבעה.
בשלב זה חברנו לצוות השני שהיה עסוק עוד פחות בגן מרים.
ציר גן מרים-סביניה-צופים
מרבית המשמרת היתה שקטה,למרבה הפלא...רק מאוחר יותר הבנו למה...
בגן מרים ישבו מספר קבוצות בני נוער ועישנו נרגילות.לא ראינו אלכוהול כלל.ישבנו לשוחח עם הילדים.חבר'ה בני 16-17 על השתיה והשפעותיה.הם יתפו פעולה ושאלו שאלות.הסבירו לנו שהם מקרית ים ורק באו לכאן לחפש בנות מקרית ים.שוחחנו עימם כ 20 דק' ולאחר מכן נפרדנו מהם והמשכנו בדרכנו.הם מבחינתם סיימו את הערב והתפזרו.
גן סביון היה ריק כמעט לחלוין.המשכנו לכיוון מתחם הצופים.שם ישבו מספר קבוצות בני נוער שהדליקו מדורות כדי להתחמם.לא היתה שום פעילות אלכוהולית,ובכל זאת שוחחנו עם הנערים.הם הביעו תדהמתם כאשר ראו ואתנו,ולא הבניו מדוע אנחנו מסתובבים גם בלילות הקרים.
הם היו בטוחים שהפסקנו את פעילותנו לימים אלה...צר לנו לאכזב...אנחנו פה כל ימות השנה מבלי להתחשב במזג הוויר!אם הנוער בחוץ - אז גם אנחנו איתו בכל מזג אויר.הם שמחו לקראתנו ושוחחו עימנו זמן מה.כיבדנו אותם בקפה והמשכנו בדרכנו.
ציר בן גוריון-אשל
את הסיור התחלנו בנחת בשד' בן גוריון ,ושם ראינו המוני בני נוער מתגודדים על שני ספסלים ולאורך השדרה.הם דיברו בטונים גבוהים ,אך מלבד זאת סתם ישבו ...והתקררו...ביקשנו מהם להנמיך את הטונים.מספר בני נוער נסעו בפראות בציר בן גוריון כשהם מסכנים את הילדים הרבים שהיו במקום.עצרנו אחד מהם ושוחחנו עם הנהג,אך לצערנו לא הצלחנו לדבר עם כולם.ניידת השיטור המשולב לא עברה במקום ,אך אילו היתה עושה זאת בוודאי היתה עוצרת את חלקם.השבוע היתה רק ניידת אחת,וגם היא לא פעילה בגלל עיקוב חשוד במשך רוב הערב.
אין ספק שנוכחות הניידות של השיטור המשולב היתה חסרה מאד בערב זה .
המשכנו לאורך השדרה והגענו לכיכר הידידות.שם היו גם כן המוני בני נוער.חלקם ישבו על הכיכר עצמה ועישנו נרגילה...ואחרים ישבו בגן המשחקים ולאורך השדרה בקרבת הכיכר.ראינו התגודדות חשודה בתוך הגן ומיד הבנו שמשהו קורה.נכנסנו לתוך הקבוצה לאחר שהצגנו עצמנו.חלקם כבר הכירו אותנו. הילדים ניסו להסתיר נערנה צעירה שהיתה שרועה על החול במצב לא טוב.עזרנו לנערה להתיישב על ספסל והחלנו לברר פרטים.מסתבר שהיא שתתה יותר מדי (ארבע כוסות םינלנדיה,ללא אוכל !!! ) והגוף שלה שידר אותות מצוקה.מיד החלנו במתן סיוע ראשוני.אחד הסיירים הרחיק מהמקום את שאר הילדים ,וסייר אחר שטף את פני הנערה וניסה לברר אם היא בהכרה.הילדה היתה על סף עילפון והקיאה המון.היא היתה חיוורת ומדי פעם נרדמה מעולפת על אחד הסיירים שטיפל בה.כאשר ראינו שהיא לא מתאוששת ,העלנו אותה על רכב הסיור ולקחנו אותה לביתה יחד עם שתיים מחברותיה.בדרך שוחחנו ען ההורים וביקשנו שיחכו לנו.
אין ספק שההורים הוכו בתדהמה כאשר הבינו מה קרה...הם לא ידעו..לא תארו לעצמם.עדכנו אותם בפרטים והמלצנו לקחת את הילדה למיון או לחילופין לשמור אותה ערה ככל שניתן ולהשקות אותה במים כמה שיותר כדי לדלל את האלכוהול בדמה ,על מנת למנוע הרעלה ,חלילה.
החלפנו פלפונים ונסענו חזרה לכיכר הידידות על מנת לשוחח עם הילדים.החברים.בזמן הזה,למעשה התחלקנו לשניים.חלק מהסיירים נשארו במקום הארוע ושוחחו עם החברים.שניים אחרים עסקו בפינוי הביתה ויידוע ההורים.
הילדים שאלו שאלות,וחלקם לא היו מודעים אפילו לסכנה שבשתייה מופרזת.שוחחנו עימם ארוכות על ההשפעות,על דרך התגובה שלהם ,על החשש מההורים,על הלחץ ,ובעיקר שוחחנו איתם על הלקח...הדגשנו והזכרנו להם שוב ושוב שהסיירת פעילה כל יום שישי ועומדת לשרותם במקרה חרום,דרך המוקד.נסיונותיה של האם לדלות פרטים מהחברים לא עלו יפה בעיקר בגלל המבוכה והחשש.המידע שהיא קיבלה מהחברים היה מאד מבולבל.אף אחד מהם לא לקח אחריות.פתאום אף אחד לא ממש יודע מה קרה,למרות שכולם היו שם כשזה קרה.
הדבר החמור ביותר הוא שהם ניסו להסתיר אותה...וגם לא ידעו כלל מה לעשות איתה.עוד הוכחה לכך שלמרות גילם,הילדים עדיין זקוקים להכוונה ולעזרה ,גם אם נדמה לנו שהם מרחיקים ולא רוצים.לפעמים הם מדברים בשני קולות ואנו חייבים לקבל את ההחלטה כמבוגרים.
אין ספק שהילדים לא יודעים הכל,ומתפקידנו לספק להם את המידע בזמן אמת.אני שמחה מאד שהזדמן לנו לעזור לנערה ומודה על כך שיש לנו צוות סיירים כל כך מיומן ועם נשמה ענקית.אני שמחה על ההזדמנות לדבר עם הילדים,שכן רובם לא הכירו אותנו ולא ידעו על מטרת הסיירת.הם היו חבר'ה צעירים,רובם בני 15.
הדובדבן שבקצפת לסופ"ש הזה היה טלפון מרגש שקיבלתי מאימה של הנערה לקראת הצהריים. "אני מבקשת להודות לסיירת הורים על עבודת הקודש שהיא עושה כל שבוע.אין ספק שכעת ברור לי בדיוק מה אתם עושים ואני מוקירת תודה על המזל הגדול שהיה לילדה שלי על שהייתם שם.אני שמחה שיש עוד אנשים שאכפת להם,ומתנהגים בדוגמא אישית שכזו ובאכפתיות לילדים של הקריה ,כאילו היו שלהם. והחשוב מכל,אני מבקשת במעמד הזה להצטרף לסיירת ולהתנדב יחד איתכם למען ילדיי ולמען אחרים.המון תודה לכולכם על מי שאתם.תודה רבה! "
אז בתגובה רק נותר לי לומר לאם שריגשה אותי עד מאד בשיחה "בבוקר שאחרי..." שאנחנו ברחובות בשביל כל הילדים שזקוקים לעזרתנו או להדרכתנו ,וסתם בשביל להיות אוזן קשבת במידה ורוצים.המטרה המרכזית של אנשי הסיירת היא להגן על ילדי קרית ביאליק מגורמים עויינים חיצוניים ,אך בעיקר מעצמם ומהטיפה המרה והשפעותיה.
שיהיה לכולנו שבוע מקסים ורגוע!!!
סוף שבוע הבא - ח נו כה וחגיגות סוף השנה האזרחית....
למרות לוח התורנויות המסודר אני צופה שתהיה לנו הרבה עבודה ...אז אני אודה לכל מי שיוכל להצטרף לתגבורת מעבר לתורנות הקבועה מראש ,כי נראה לי שנזדקק לכל העזרה הקיימת.כל מי שיכול לבוא בנוסף לתורנים - נא אשרו הגעתכם במייל בהקדם.
תודה לדיווח מראשי הצוותים אמיר ואיציק.
תודה מיוחדת לטוביה על רעיון חדש שיצא לפועל בימים הקרובים בנוגע לנוהל דיווח להורים במקרה של פינוי.
בברכה,
איריס אזולאי
רכזת בי"ס קהילתי
ומחויבות אישית
רכזת סיירת הורים ביאליק
