יום ראשון, 27 במרץ 2011

סיכום אירועי ליל שבת - 25.3.2011


סיירים יקרים שבוע טוב!
 
הערב היה קר במיוחד,ונדמה היה שיום העצמאות הקדים לבוא....ריחות המנגל נישאו באויר ובכל פינה בה הסתובבנו נראו בני הנוער ערוכים למסיבה ממש כמו ביום העצמאות...זה היה הפרומו...
 
למרות הקור העז שהלך וגבר ככל שחלפו השעות הצינה אחזה בנו ודבר לא יכל להכין אותנו לבאות...
למזלנו,הסיירים שלנו מקפידים להגיע לתורנות מתוך אמונה אמיתית בחשיבותה,והפעם הייתה חיוניות אמיתית לשלושה צוותים מלאים.
 
ציר אפק-צו"ש- פרפר
 
כבר בשעות הערב המוקדמות קיבלו את פנינו עשרות בני נוער מול מתחם הבריכה,כשהם ערוכים למסיבת יום ההולדת של אחד הנערים.השתייה הייתה בשפע על השולחנות,הבנות ניסו בכל כוחן להתחמם ,אך זה היה בלתי אפשרי לאור העובדה שהן לבשו מינימום בגדים...כשעורן קפוא-כחלחל בגלל הקור הנורא...
ברקע ארו הנערים מוזיקה מזרחית בקולי קולות (לא ברור מאיפה הגיע החשמל...)ואת כולם הקפיץ אחד המוזיקאים שבחבורה...הם נשארו שם עד שעה מאוחרת מאוד לפנות בוקר ,אך לא הפריעו לאיש.
לא רחוק משם,חגגו נערים ונערות נוספים בתוך מתחם החי פארק לא ברור איך הם הגיעו לשם ומאיפה היה להם אור וחשמל למוזיקה...מאוחר יותר הסתובבה שם ניידת השיטור המשולב.החגיגה המשיכה.
שמנו פעמינו אל מתחם הפרפר ,ובגן השומר ציפתה לנו הפתעה נעימה ולגמרי בלתי צפייה...מספר מועט של נערים ונערות היו בגן ,וכאשר הבחינו בנו פנו אלינו וביקשו להצטלם איתנו.מובן שנענינו בחיוב ובחיוך(:
 
ציר אשל -בן גוריון
 
בשדרה בבן גוריון פגשנו ארבעה חיילים בחופשה.הם היו אמנם שקטים,אך ריח האלכוהול נדף מהם בחזקה ,והיה ברור שהם שתו קצת יותר מדי.לתדהמתנו,כעבור כמהרגעים הם אספו את כל הפסולת ,השאירו מקום נקי (כל הכבוד!) ופנו לעבר רכב שהמתין להם מעבר לכביש. לא נותר לנו אלא להתפלל שיגיעו הביתה בשלום,שכן אחד מהם היה הנהג...
 
המשכנו לעבר כיכר הידידות,ושם פגשנו עשרות בני נוער מצטופפים על הדשא.הקור כבר היה בלתי נסבל,ותרמוס התה החם חולק לנערים\ות עד מהרה.אחדים מהנערים עמלו על הכנת קפה שחור חם על גזיה ואחרים נפנפו בניסיון נואש בצלחת פלסטיק מעל מנגל ...ללא הצלחה.
לא נראה היה שהחבר'ה שותים,אך הם דיברו בקולי קולות...ובסופו של דבר הגיעה ניידת השיטור המשולב לפזר אותם מהכיכר.חבל.אין להם באמת לאן ללכת...אולי לכיכר אחר...
הלוואי ומרכז הנוער יקום במהרה,כך לפחות יהיה להם איפה להתגונן מפני הקור והם לא יפריעו לשכנים.מי ייתן ויקום במהרה...לפחות עד הקיץ.החזיקו אצבעות!
 
ציר גן מרים-גן סביון-צופים
 
שני הגנים היו נטושים לגמרי ולא נראה אף אחד משוטט שם. השקט היה מפתיע.לא רחוק משם,במתחם הצופים ובסמוך לחט"ב דפנה נשמע נורא.בסיור הראשון בתחילת המשמרת בערך בחצות נכנסנו בסיור רכוב וראינו שתי קבוצות של נערים ושתי בחורות ומצבם כבר היה ברור.
מרביתם היו ספוגי אלכוהול.הם שמעו מוזיקה בקולי קולות,אך נראה כי הם לא מפריעים לאף אחד.צוות ש עבר במקום כשעה לאחר מכן והמצב הדרדר.אחד הנערים היה שתוי לגמרי וחבריו לא הצליחו להעיר ואחד הסיירים ניגש כדי להגיש לו עזרה ראשונה.היה קשה עד מאד למצוא את הדופק...ניידת שיטור המשולב הגיעה למקום וכאשר ביקש איד הסיירים להזמין אמבולנס לנער אמר הפקח שזה מיותר"תנו לו לישון כאן עד הבוקר...הוא יתעורר וילך הביתה..."ונסע מהמקום מבלי שנעשה דבר לשפר את המצב.אחד השכנים יצא וצעק מהחלון לסיירים " אולי תגידו להם להנמיך את המוזיקה? אולי תשתיקו אותם?" ואנו תהינו איזו חוצפה יש להורה לצאת באמצע הלילה ולנזוף בנו,המתנדבים בקנאות שבוע אחר שבוע,ועוד לבוא בטענות?!
זה המקום לומר לכל אותם הורים-שכנים וסתם סקרנים "בואו צאו עימנו-והשינוי מובטח!אל תהיו אלה שצועקים מהחלון ומדברים.בואו לעשות מעשה והצטרפו אלינו.רק אז תבנו עד כמה מתסכל מצבם של בני הנוער ועד כמה מבורכת ההתנדבות של סיירת ההורים."
נחזור אל הנער המעולף...לאחר שהניידת עזבה הוחלט להזמין לו אמבולנס כיוון שהוא היה מחוסר הכרה לחלוטין ובמצב קשה מאד.אחד החברים שהיה שתוי מאד החל להשתולל כאשר האמבולנס הגיע וסירב לתת לפרמדיקים לפנות אותו לבי"ח.למזלו של הנער המעולף,היו כמה נערים שתויים אבל שפויים בדעתם שהבינו שמצבו קשה מאד ,והם מנעו ממנו להפריע לפרמדיקים בעבודת הפינוי לבי"ח.לאחר שהאמבולנס התפנה הנער -החבר השתולל נורא,היכה בארונות החשמל,צעק ואיים עלינו באגרופיו.מובן שהתעלמנו ממנו...והחברים פינו אותו מהמקום.באותה שעה נקלעו למקום בחור ובחורה בדרכם חזרה הבייתה.מובן שלא אפשרנו להם לעבור לבד,וליווינו אותם בבטחה הביתה.דקות ספורות לאחר מכן הגיעה ניידת משטרה ,נראה שהצעקות היו בלתי נסבלות...השוטרים עצרו שלושה מהנערים ונסעו לתחנת המשטרה.
 
מזל שלא קרה אסון.זה לא היה רחוק.אנו רק מקווים שאכן הנער הגיע בזמן לבי"ח.עו יותר אנו מקווים שהנערים שנותרו שם מאחור הגיעו בביטחה לביתם...שכן הרכב המשמש אותם לכך חיכה לידם בשביל הפוארה...חוסר אחריות נוראי פעם שנייה בערב אחד.תארו לעצמכם כמה בחורים\ות שכאלה עולים על ההגה בכל יום שישי...הם יודעים איך הם יוצאים ,אבל הם לא יודעים איך הם חוזרים...אם בכלל...
 
זהו זה...כמנהגנו ,סיימנו את הערב בשתיית קפה\תה חם במעגל...וסיכמנו את אירועי הערב.
 
בין היתר הוסכם על כולם שהגיע הזמן להיפגש בניחותא.אז...התכוננו...ושריינו את יום העצמאות בבקשה!!!(לא בערב,אלא ביום למחרת)...פרטים על מקום,שעה וכו' בהמשך...
 
שבוע טוב ושקט לכולם!!!
 


-- 
בברכה,
 
איריס אזולאי
רכזת בי"ס קהילתי
ומחויבות אישית
רכזת סיירת הורים ביאליק

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה