יום שני, 28 בפברואר 2011

סיכום אירועי ליל שבת - 25.2.2011

לכל הסיירים היקרים שלי,שלום


כל הכוכבים נעלמו בשמיים ,נסתרים מהעין ע"י עננים כבדים... והארץ זימנה לנו כוכבים חדשים, כאלה שעוד לא נתקלנו בהם בעבר... וכמו שכל כוכב הוא עולם ומלואו,כך גם כל ילד הוא כזה

צו"ש-אפק-מתחם הפרפר -לח"י-שומר

כבר בפתיחת הסיור נודע לנו שבחט"ב אפק השערים פתוחים לרווחה לכל המעוניין, ובחצר בית הספר עשרות בני נוער שותים לשכרה . הקדימה אותנו ניידת השיטור המשולב והפקחים פינו את הנערים מהמקום . נראה,שהם נתפסו על חם,שכן כאשר הגענו למקום כחצי שעה מאוחר יותר נדהמנו לראות את כמויות האלכוהול העצומות שנותרו על הרצפה מאחור.
כיוון שמול בית הספר יש פארק משחקים ענק שבו מבלים מדי שבת בבוקר פעוטות וילדים קטנים,שפכנו את כל האלכוהול והזזנו הצידה. המראה היה נורא, והמחשבות שהתרוצצו במוחנו ,זרקו אותנו לכיוונים לא טובים. מה היה קורה אם היו מגיעים למקום ילדים צעירים יותר ומתוך סקרנות שותים מה שנותר מאחור? מדוע צריכים ילדי אפק להגיע בבוקר יום ראשון ולמצוא את חצר בית הספר עמוסה בבקבוקי וודקה ומשקאות אנרגיה למיניהם.
או לחילופין מדוע צריכים אנשי העיריה לנקות את הזוהמה שנותרה מאחור בבוקר יום שבת
לא ברור לנו מי אחראי על כך  ששערי בית הספר יהיו סגורים באופן קבוע , אך נראה שהדבר מצריך ברור יסודי לפני שיקרה האסון הבא,ואז יהיה מאוחר מדי


שמנו פעמינו למתחם הפרפר והקריון, אך למעט שתי קבוצות של נערים ונערות ששוחחו ביניהם על הספסלים בגן השומר לא נראו עוד בני נוער. המשכנו לכיוון הציר השני במרכז סביניה

צופים-דפנה-גן סביון-סביניה-גן מרים

בתחילת הסיור קיבלנו דיווח מסייר שלנו ששתי קבוצות של בני נוער מתנהגות בצורה מסוכנת במתחם הצופים ,וכאשר קבוצה אחת פתחה במרדף אחר השנייה הוזעקה ניידת משטרה כדי שהארוע לא יתסיים באסון
המרדף הסתיים בבי"ס דפנה ,ששעריו היו פתוחים לרווחה...שוב...וחלק מהילדים אף "השכילו" לקפוץ מעל השערים של בי"ס הבונים.


הגענו למרכז סביניה ושם פגשנו חברים ותיקים שלנו מעיר סמוכה וגם ילדי קרית ביאליק שחיכו להסעות למועדון הגאלה. החלטנו להישאר במקום למען הסדר הטוב...עד שייסעו הילדים ושם פגשנו את הכוכב הראשון שלנו משכבת יוד.ילד מקסים,שלמרות שהיה כבר אחרי כוסית וודקה או שתיים,ניהל איתנו שיחה על חשיבות הפעילות של הסיירת וכמה טוב להם שאנחנו בחוץ איתם 
 אתם ממש אנשים טובים, איזה יופי שאכפת לכם ככה, בחיי,תאמיני לי אם כל ההורים היו יודעים מה הילדים שלהם עושים בחוץ בלילה אז לא הייתם צריכים להסתובב בחוץ...אבל את יודעת ,יש הורים שלא אכפת להם באמת...
רוב החברים שלי - ההורים שלהם בכלל לא יודעים שהם שותים...או מעשנים..ככה זה ,אין מה לעשות,אם הם יידעו...חבל לנו על הזמן...אבל אני יודע את הגבולות שלי,אנחנו בחבר'ה מקפידים לשתות לפי הגבול שלנו,לא יותר,כדי שגם
נהנה ולא נמצא את עצמנו על הרצפה ...ואם מישהו מגזים? אנחנו לוקחים אותו הביתה אחרי שעוזרים לו קצת להתאושש..נו, את יודעת..נותנים לו לשתות הרבה מים או עוזרים לו להקיא ואם המצב ממש לא טוב אז מכניסים אותו למקלחת..."
איזה מזל שיש כאלה חברים...מדוע בכלל צריך להגיע ילד למצב כזה שהחברים יעזרו לו...מדוע לא ניתן לעזור לו להימנע מהמצב הזה מלכתחילה?
שוחחנו עימו ארוכות ומדי פעם הצטרפו נערים נוספים לשיחה...גם הורים אחרים שירדו בשעה מאוחרת מערב הזמר המהנה בבית חן עצרו לשאול לשלומנו...ונכחו בחלק מהשיחה עם הנערים.
לאחר זמן מה קיבלנו קריאה להצטרף לציר אשל-בן גוריון...לאחר שהתפזרו הנערים,חברנו אל הצוות השני.

אשל-בן גוריון

לאחר מסיבת יום הולדת באשל יצאו בני נוער רבים לגן המשחקים באשל וישבו שם על הספסלים כשהם רועשים למדי...הצוות הראשון שהגיע למקום דיבר איתם והרגיע,תוך כדי חלוקת שתיה קרה כדי  לדלל את האלכוהול,היו שם
ילדים ששתו,אך רובם במצב רוח טוב ולא כזה שיצא משליטה.נותרנו במקום כדי לוודא שהכל בסדר,ואז הגיעו למקום נערים נוספים,בוגרים מעט יותר,לא מהקריה...מעבלין הכפר הסמוך.לא ברור מה חיפשו הנערים ,אך הם היו ממש
שתויים וברור היה כי פניהם לא לשלום.ברגע הזה הגיע למקום צוות סיור נוסף.התפזרנו בין הקבוצות השונות,והטונים עלו וגברו.הכוכב השני של הערב היה אחד "האורחים" שהסתובב בגן כשהוא אוחז בקבוק וודקה בידו,מאיים שמי
שיתחיל עם החבר שלו מעבלין הוא כבר יטפל בו...החלו דין ודברים בינו וחברו ובין החבר'ה משכבת יוד ונראה היה שהמקום על סף התפוצצות...מכיוון שכך ניסינו להפריד פיזית בין הקבוצות,ולאט לאט נרגעו הרוחות...
אך נראה שהצעקות בחוץ בשתיים לפנות בוקר הפריעו כהוגן את מנוחת השכנים ,ואלה הזמינו את ניידת השיטור המשולב.הניידת נעמדה ממש קרוב לילדים וממנה יצאו בנחישות שוטר ופקחית.הם ניסו לדבר עם הנערים המשולהבים,
אך אלה לא ממש שיתפו פעולה וסרבו להתפנות מהמקום, תוך כדי שהם ממשיכים לאיים על ילדים אחרים ולנבל את הפה כאשר פנה אליהם השוטר. " אני אשבור עליו את הבקבוק על הראש אם הוא יתחיל איתי...מה הוא חושב אני פראייר
מי הוא בכלל?!אני ......אותו ואת כל החברים שלו אם הוא יגיד עליו משהו?אמרו לי שהוא דיבר עלי ,אני אשבור לא את הבקבוק על הראש......"וכך משיך הכוכב שלנו לנפנף בידיו אל מול השוטר כשהוא כלל לא מקשיב לדבריו,למרות שהשוטר ביקש ממנו להראות לו מי "איים" על חברו ,הוא נותר ללא מענה...אין ספק שהמחזה כולו נראה מגוחך וחסר כל הגיון.כולנו עמדנו מוכים בתדהמה.איך מרשה כוכב צעיר שכזה לדבר בחוצפה ובתעוזה שכזו עם בקבוק אלכוהול ביד כשהוא נודף כולו מסרחון של שתייה ,אל שוטר במדים ובתפקיד ושום דבר לא נראה כמתקדם לפתרון?מדוע לא ניתן פשוט להרחיק ילד כזה ללא שום דיאלוג אם הוא מהווה איום מהותי על בני הנוער שבקרבתו
למרבה המזל,הצלחנו לדובב את הנערים להתפזר לבתיהם ,ובגן נותרו רק הכוכבים האורחים שלנו וקבוצת בני נוער בוגרים יותר משכבת י"ב ,כשהם מתלהמים וצועקים ומרגישים ממש נפלא ,לאחר שהצליחו לפנות מהמקום את הניידת....
אחרון הכוכבים לערב זה היה בחור צעיר ומקסים,רגיש ונבון מעיר סמוכה ,שסיפר לנו את סיפור חייו.למרות שהיה כבר אחרי כמה כוסות וודקה ,נראה היה שהכוכב שלנוהצעיר מחכה לדבר עם מישהו ולשפוך בפניו את הלב.אין ספק שהסיפור שלו
נגע לליבנו ,וככלשהכרנו את הנער יותר ,כך הבנו שהוא פשוט נער אומלל שנפל בין הכסאות במערכת החינוך,וככל שחלפו הימים הוא הבין איתו,אבל מבחינת המערכת כבר היה מאוחר מדיי...הצענו לו להצטרף אל התאטרון הקהילתי שלנו בתקווה
ששם יוכל למצוא אוזן קשבת ,חום ואהבה ואולי גם ...תקווה.ליווינו את אחרוני הילדים לבתיהם ובדרך כבר שמענו את ניידת המשטרה שהוזמנה ע"י השכנים למקום....שוב.

שבוע טוב לכולכם
סיירים שיכולים להגיע לגיוס הורים נוסף בחט"ב אפק ב 6.3 נא ליצור עימי קשר בהקדם.
אנו זקוקים להורים מתנדבים נוספים בהקדם!

בברכה,

איריס אזולאי
רכזת בי"ס קהילתי
ומחויבות אישית
רכזת סיירת הורים ביאליק

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה