לכל הסיירים שלום רב!
התעטפנו היטב ,הצטיידנו בשתיה חמה ויצאנו לתור את הרחובות ברכבים,אך הופתענו לגלות שמזג האויר שוב מתעתע בנו כהרגלו בשבועות האחרונים...
עד מהרה השלנו מעלינו את "העטיפות" ונהנינו לטייל ברחובות ,תוך כדי אינטראקציה מיוחדת במינה עם בני נוער מהעיר השכנה. שוב נוכחנו לדעת, שכל מפגש עם בני הנוער אינו דומה לקודמו,ובכל פעם אנו משכילים ומגלים פרטים נוספים ,שאולי לא נתנו את הדעת עליהם קודם השיחות עם המתבגרים.
התחלקנו לשני צוותים ,הודות להיענות מחממת את הלב של הסיירים הרבים שהגיעו ויצאנו לצפון ולדרום.
צו"ש-פארק אסתר
צוות ראשון פתח את הערב בביקור בבי"ס רמב"ם בצו"ש ,לאחר שהודיעו לנו כי מתקיימת שם מסיבה של בני נוער.הופתענו לגלות שבי"ס אכן פתוח (כבר שבוע שני ברציפות!)
ובני נוער בני 15 לערך מבלים בו במסיבה סוערת ( ודי דיכאונית אם מותר לציין ...) כשמרבית בני הנוער כבר בשעה מוקדמת יחסית מתודלקים לעייפה.ניסינו לנהל תקשורת עם הנערים ,אך אלה לא הראו התעניינות ואף שידרו לנו בחוצפה שאנחנו לא רצויים...אז הלכנו לדרכנו ,מודאגים מעט ממה שראו עינינו...ברור היה לכולנו שלשם אנחנו עוד נחזור.
לח"י-שומר-גבעת הרקפות
הרחובות היו די שוממים,למעט מספר מסיבות בתוך הבתים,שלא ממש הפריעו לאף אחד.
נחמד לראות את הילדים מתארגנים לקראת מסיבה ביתית.אין ספק שזהו אחד הפתרונות היותר בטוחים ורצויים בימי החורף הקרים.
כן יירבו שכמותם!
אשל(כיכר הידידות)-בן גוריון
צוות שני פנה אל כיכר הידידות ושם ירדנו מהרכב ופגשנו "חברים ותיקים" משכבת יוד -י"א בעיקר.
בגן הפנימי חגגו יום הולדת "בקטנה" בחור ושלוש בחורות...מתדלקים לפני הנסיעה למועדון...לא ברור מה הצורך האמיתי בשתייה כשחברה שלך יושבת לידך,ולצידה עוד שתי בנות חמודות...
לא חבל לאבד את ההכרה?לפספס את כל הפאן?לא לזכור עם מי היית ומה עשית?אולי מישהו יוכל להסביר ...זה ממש לא ברור ...הצורך הזה בתיווך האלכוהול גם כשכבר "הכל בסדר..."
לא רחוק מהם ישבו חברה מיוד ושוחחו ,יש לציין די בשקט,לרווחת השכנים.כל הכבוד! היו שם בערך עשרים חברה וכולם ישבו ונהנו בלי לצעוק ובלי להרוס .היה תענוג לראות.
בנים -בנות ישבו\עמדו איתנו ושיתפו אותנו בחוויות מהמופע של אורי חזקיה.נראה כי היה ממש כיף ומצחיק בטרוף! הם באו לשתף גם את החברים שפספסו...כיף גדול!
גן מרים-סביניה
מכיוון שהכל התנהל כשורה ,שמנו פעמינו אל גן מרים.האמת היא שהגן היה ריק יחסית,ולא פגשנו בו כמעט בני נוער.לעומת זאת במרכז סביניה היה עמוס למדי. בשלושה מוקדים שונים היו קבוצות של בני נוער .הדומיננטיים מבין כולם היו שתי קבוצות.האחת מקרית ים והשנייה מעכו.עם שתי הקבוצות התפתחו שיחות מעניינות ביותר ,וחלקן אף העלו שאלות שכבר מזמן לא שמענו.אולי כיוון שכבר מזמן לא באו לבקר אותנו בני נוער מחוץ לקרית ביאליק...ואלה ,המבקרים לא מכירים את סיירת הורים .
החברה מעכו היו חשדנים במיוחד,די החזירו אותנו חצי שנה אחורה בזמן לשיחות ההכרות עם בני הנוער והחשיפה הראשונה.היינו צריכים להסביר להם מדוע אנחנו מסתובבים בשעות כאלה בחוץ?מה המטרה?
אתם לא מפחדים?מה תעשו אם תתקלו בילד שלכם זרוק על ספסל?ועוד כהנה וכהנה שאלות שהיינו חייבים לתת עליהם מענה מיידי.יצאנו שבעי רצון מהשיחה ,כי לאחר ההסברים והדיאלוג הארוך בינינו,אמר אחד הנערים:
"וואלה,נראה לי אני מצטרף אליכם..."זה היה אותו נער שבתחילת השיחה אמר לנו " אם אמא שלי הייתה מצטרפת לדבר כזה ,בטח הייתי רב איתה כל הזמן...אין מצב שהייתי נותן לה להצטרף..." אז נראה,שאם עכשיו תהיה סיירת הורים בעכו אמא שלו תהיה הראשונה לקבל אישור להצטרף....הלוואי!
הקבוצה השנייה מקרית ים הייתה מתודלקת לגמרי ,מי יותר מי פחות,אבל היה להם מאד חשוב להכיר אותנו ואת "מעללינו".איתם שוחחנו ארוכות על כל נושא השתייה והנהיגה.הם היו חברה בי"ב ,כמעט כולם מעל 18 ולרובם כבר יש רישיון נהיגה. שמחנו לגלות שהנהג היה הכי פחות שתוי,למרות שעל פי חוק -אסור לו לשתות בכלל! השיחה הייתה מאד ערה,קופצת מנושא לנושא כשהנערים מנסים לתהות על קנקננו...מה מותר לידנו?מה אסור?מה כדאי לומר? ומה עדיף שלא?
אך בתוך כל בליל השיחות נידבו הילדים מידע רב על עצמם ועל חבריהם. חבל שבקרית ים ובקריות השכנות אין גם כן סירות הורים...נראה כי הילדים ממש משוועים לאוזן קשבת ,ואולי כדאי שמישהו שם ירים את הכפפה...לפני האסון הבא...
גם כשכבר פנינו לדרכנו כדי לחזור לצירים המרכזיים שלנו,התקשו הילדים להיפרד מאיתנו...
אבל התפקיד מחייב.
נכנסנו לגן סביון,ריק ושומם. וטוב שכך! משם המשכנו לאורט דפנה.השערים אמנם פתוחים,אך המתחם הפנימי חשוך ואין נפש חיה בסביבה.
חזרנו לבי"ס רמב"ם לראות מה שלום הילדים... השעה היתה כבר אחרי שתיים בלילה.מרבית המערים התפזרו...הבודדים שנותרו מאחור חיכו למונית, כדי שתאסוף את אלה שהתעלפו...אחד הנערים היה במצב של שנה עמוקה.שוב לא נתנו לנו להתקרב,אך הבטיחו שידאגו לפנות אותו ראשון הביתה...
סיימנו את המשמרת עם טעם רע.שוב נשאלת השאלה -היכן ההורים?האם הם יראו את בנם נכנס הביתה בעזרת חבריו כשהוא שפוך?כמה פעמים זה עוד יקרה עד שיקרה אסון וההורים התעוררו?האם הילדים הם אלה שצריכים ל"טפל" בחבר השתוי ולעזור לו להסתיר את המידע החשוב הזה מהוריו??
סיימנו את המשמרת ברגשות מעורבים.שותפות לתחושות אלה היו גם שתי סטודנטיות שבאו לצפות בעבודת האינטראקציה של אנשי הסיירת עם בני הנוער.
מאחלים לכן בנות הצלחה רבה ,ומקווים שהצלחתן לטעום על קצה המזלג את הריחות,הטעמים והשיחות של לילות הנוער שלנו.
לתשומת לבכם - בימים ראשון -שני ( 13.2-14.2) מתקיימים ימים פתוחים באורט קריית ביאליק.אנו זקוקים לסיירים מתנדבים שישווקו את הסיירת ויגייסו עוד הורים.
זו הזדמנות מצויינת לשיווק ישיר,כי כל ההורים של שכבות ט' משתי החטיבות יגיעו.כל מי שיוכל לתת כתף אנא חיזרו אליי במייל או בסלולרי כדי שאדע מתי אתם יכולים לתפוס פיקוד.
מודה לכולכם מראש על ההיענות והעזרה בכל!
שיהיה שבוע נפלא ובטוח לכולנו!!!
--
בברכה,
איריס אזולאי
רכזת בי"ס קהילתי
ומחויבות אישית
רכזת סיירת הורים ביאליק
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה