סיירים יקרים ,שלום!
מזג אויר קריר למדי קיבל את פנינו אתמול בערב,וככל שחלפו השעות הלך ונהיה הקור חודר את העצמות...מובן ,שלא די בכך להשאיר את הנוער שלנו בבית,ואנו פגשנו באזורי הבילוי קבוצות רב גוניות ושונות שחיממו את לבנו בערב הזה.
בפארק אסתר -צו"ש לא נראו בני נוער ,למעט קבוצה אחת בודדת שישבה בצפיפות על ספסלי האבן ושוחחה...לא לאורך זמן. מספר נערים חיבל באבנים המשתלבות במתנ"ס וכעבור זמן מה הגיע לשם השיטור המשולב על מנת לפנותם מהאזור.למעט אירוע זה לא נראה השיטור כלל.
באזור הקריון-לח"י-פרפר לא נראו כלל בני נוער ,למעט קבוצות שיצאו מהקולנוע ומיהרו לבתיהם ונעלמו כלעומת שהופיעו.
בכיכר הידידות פגשנו קבוצה גדולה של חבר'ה משכבת י"א שישבו ועישנו נרגילות וניסו להתחמם.
הם היו שקטים ולא הפריעו את מנוחת השכנים.
במתחם הצופים ולאורך הפוארה פגשנו מספר קבוצות של חבר'ה בוגרים יותר .חלקם התחממו סביב המנגל שהאיר את חשכת החורשה,חלקם התחממו סביב נרגילות ואחרים התחממו האחד בחיק האחר...עזבנו אותם לנפשם כיוון שהם היו עסוקים ושקטים ולא הפריעו לאף אחד...
שיאו של הערב היה כרגיל בשבועות האחרונים בציר סביניה-גן מרים-גן סביון.
בכניסה לגן מרים פגשנו מספר בנות צעקניות שהיו לבושות בלבוש מינימלי שלחלוטין לא תאם את מזג האוויר,נראה שהצרחות והצחוק הפרוע היוו עבורם אמצעי חימום...
במרכז סביניה פגשנו שת קבוצות.האחת משכבת י"ב - לא נשארו שם זמן רב מדי והשנייה- אורחים מבחוץ ששתו על הספסלים ולאחר מכן המשיכו לדרכם.
הזירה המרכזית לערב זה הייתה גינת סביון.שם פגשנו קבוצת נערים ונערות משכבת י"א ,מרביתם כבר "הרוו את צימאונם.." ואחרים סתם היו עליזים מלאי רוח שטות.
אחד מהנערים סיפר על המסע לפולין ממנו חזר לפני כשבועיים.לדבריו " רק מי שנוסע לפולין מסוגל להבין באופן מחולט עד כמה חשוב שתהיה לנו מדינה ועד כמה אנחנו חייבים להילחם כדי לשמור עליה.הנסיעה הזאת רק חיזקה אצלי את הרצון לשרת בצבא ביחידה קרבית.כולם חייבים לנסוע לשם."
בעודנו מדברים עם בחור ושומעים חוויות מהמסע ביקשנו מהחבר'ה שיאספו את הכוסות ,הבקבוקים והשקיות שהם פיזרו בגן לאחר ששתו.
לפתע הצטרף לחבורה הבחור שנעצר בעבר ע"י המשטרה לאחר שהיה מעורב בתקיפה. הוא סיפר אודות האירוע והבטיח שלא הייתה לו ברירה כי הוא היה חייב לעזור לילד בן 14 שקיבל מכות.
" אתם יודעים שלפעמים אין ברירה,מה אני אראה מישהו כזה צעיר חוטף מכות ולא אבוא לעזור...? ואז השוטר ביקש ת.ז ומה אני אגיד לכם ...לא בא לי בטוב לתת לו אז הוא עצר אותי ככה... ואני ...אני התפרעתי...אני יודע שזה לא בסדר ,וואללה הייתי מופרע,מה אני אגיד לכם ילד טיפש... אבל עכשיו אני בגמילה ואני אומר לכם ,אין אין על בי"ס ,אני טמבל אני שעזבתי,אבל עכשיו צריך לעבוד קשה כדי להישאר "נקי" וואלה ,לא פשוט...מי שיכול ללמוד ,אח שלי,עדיף ילמד כי דרך אחרת זה רק צרות ..אח שלי ...ואחר כך זה מאוחר מדיי...וואלה בגלל טעות אחת כל החיים ש'ך נדפקים..."
אין ספק שהיה לו לבחור הרבה על הלב,הוא שמח לשתף אותנו בתחושותיו,שיבח את עבודת הסיירת ואמר לנו שהוא ממש מעריך את עבודת ההתנדבות שלנו,ויותר מכל התעקש ללחוץ יד לכל אחד ואחת מהסיירים ,לחבק את חלקנו ולחלוק לכולנו שבחים...אין ספק שהבחור מלא כריזמה ...ומלא סל כבד של החיים שאתם יצטרך להתמודד...שמחנו להקשיב ולעזור...
שיהיה שבוע רגוע ובטוח לכולנו!
נפגש בשבוע הבא כרגיל...
בברכה,
איריס אזולאי
רכזת בי"ס קהילתי
ומחויבות אישית
רכזת סיירת הורים ביאליק
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה