יום שני, 28 בפברואר 2011

סיכום אירועי ליל שבת - 25.2.2011

לכל הסיירים היקרים שלי,שלום


כל הכוכבים נעלמו בשמיים ,נסתרים מהעין ע"י עננים כבדים... והארץ זימנה לנו כוכבים חדשים, כאלה שעוד לא נתקלנו בהם בעבר... וכמו שכל כוכב הוא עולם ומלואו,כך גם כל ילד הוא כזה

צו"ש-אפק-מתחם הפרפר -לח"י-שומר

כבר בפתיחת הסיור נודע לנו שבחט"ב אפק השערים פתוחים לרווחה לכל המעוניין, ובחצר בית הספר עשרות בני נוער שותים לשכרה . הקדימה אותנו ניידת השיטור המשולב והפקחים פינו את הנערים מהמקום . נראה,שהם נתפסו על חם,שכן כאשר הגענו למקום כחצי שעה מאוחר יותר נדהמנו לראות את כמויות האלכוהול העצומות שנותרו על הרצפה מאחור.
כיוון שמול בית הספר יש פארק משחקים ענק שבו מבלים מדי שבת בבוקר פעוטות וילדים קטנים,שפכנו את כל האלכוהול והזזנו הצידה. המראה היה נורא, והמחשבות שהתרוצצו במוחנו ,זרקו אותנו לכיוונים לא טובים. מה היה קורה אם היו מגיעים למקום ילדים צעירים יותר ומתוך סקרנות שותים מה שנותר מאחור? מדוע צריכים ילדי אפק להגיע בבוקר יום ראשון ולמצוא את חצר בית הספר עמוסה בבקבוקי וודקה ומשקאות אנרגיה למיניהם.
או לחילופין מדוע צריכים אנשי העיריה לנקות את הזוהמה שנותרה מאחור בבוקר יום שבת
לא ברור לנו מי אחראי על כך  ששערי בית הספר יהיו סגורים באופן קבוע , אך נראה שהדבר מצריך ברור יסודי לפני שיקרה האסון הבא,ואז יהיה מאוחר מדי


שמנו פעמינו למתחם הפרפר והקריון, אך למעט שתי קבוצות של נערים ונערות ששוחחו ביניהם על הספסלים בגן השומר לא נראו עוד בני נוער. המשכנו לכיוון הציר השני במרכז סביניה

צופים-דפנה-גן סביון-סביניה-גן מרים

בתחילת הסיור קיבלנו דיווח מסייר שלנו ששתי קבוצות של בני נוער מתנהגות בצורה מסוכנת במתחם הצופים ,וכאשר קבוצה אחת פתחה במרדף אחר השנייה הוזעקה ניידת משטרה כדי שהארוע לא יתסיים באסון
המרדף הסתיים בבי"ס דפנה ,ששעריו היו פתוחים לרווחה...שוב...וחלק מהילדים אף "השכילו" לקפוץ מעל השערים של בי"ס הבונים.


הגענו למרכז סביניה ושם פגשנו חברים ותיקים שלנו מעיר סמוכה וגם ילדי קרית ביאליק שחיכו להסעות למועדון הגאלה. החלטנו להישאר במקום למען הסדר הטוב...עד שייסעו הילדים ושם פגשנו את הכוכב הראשון שלנו משכבת יוד.ילד מקסים,שלמרות שהיה כבר אחרי כוסית וודקה או שתיים,ניהל איתנו שיחה על חשיבות הפעילות של הסיירת וכמה טוב להם שאנחנו בחוץ איתם 
 אתם ממש אנשים טובים, איזה יופי שאכפת לכם ככה, בחיי,תאמיני לי אם כל ההורים היו יודעים מה הילדים שלהם עושים בחוץ בלילה אז לא הייתם צריכים להסתובב בחוץ...אבל את יודעת ,יש הורים שלא אכפת להם באמת...
רוב החברים שלי - ההורים שלהם בכלל לא יודעים שהם שותים...או מעשנים..ככה זה ,אין מה לעשות,אם הם יידעו...חבל לנו על הזמן...אבל אני יודע את הגבולות שלי,אנחנו בחבר'ה מקפידים לשתות לפי הגבול שלנו,לא יותר,כדי שגם
נהנה ולא נמצא את עצמנו על הרצפה ...ואם מישהו מגזים? אנחנו לוקחים אותו הביתה אחרי שעוזרים לו קצת להתאושש..נו, את יודעת..נותנים לו לשתות הרבה מים או עוזרים לו להקיא ואם המצב ממש לא טוב אז מכניסים אותו למקלחת..."
איזה מזל שיש כאלה חברים...מדוע בכלל צריך להגיע ילד למצב כזה שהחברים יעזרו לו...מדוע לא ניתן לעזור לו להימנע מהמצב הזה מלכתחילה?
שוחחנו עימו ארוכות ומדי פעם הצטרפו נערים נוספים לשיחה...גם הורים אחרים שירדו בשעה מאוחרת מערב הזמר המהנה בבית חן עצרו לשאול לשלומנו...ונכחו בחלק מהשיחה עם הנערים.
לאחר זמן מה קיבלנו קריאה להצטרף לציר אשל-בן גוריון...לאחר שהתפזרו הנערים,חברנו אל הצוות השני.

אשל-בן גוריון

לאחר מסיבת יום הולדת באשל יצאו בני נוער רבים לגן המשחקים באשל וישבו שם על הספסלים כשהם רועשים למדי...הצוות הראשון שהגיע למקום דיבר איתם והרגיע,תוך כדי חלוקת שתיה קרה כדי  לדלל את האלכוהול,היו שם
ילדים ששתו,אך רובם במצב רוח טוב ולא כזה שיצא משליטה.נותרנו במקום כדי לוודא שהכל בסדר,ואז הגיעו למקום נערים נוספים,בוגרים מעט יותר,לא מהקריה...מעבלין הכפר הסמוך.לא ברור מה חיפשו הנערים ,אך הם היו ממש
שתויים וברור היה כי פניהם לא לשלום.ברגע הזה הגיע למקום צוות סיור נוסף.התפזרנו בין הקבוצות השונות,והטונים עלו וגברו.הכוכב השני של הערב היה אחד "האורחים" שהסתובב בגן כשהוא אוחז בקבוק וודקה בידו,מאיים שמי
שיתחיל עם החבר שלו מעבלין הוא כבר יטפל בו...החלו דין ודברים בינו וחברו ובין החבר'ה משכבת יוד ונראה היה שהמקום על סף התפוצצות...מכיוון שכך ניסינו להפריד פיזית בין הקבוצות,ולאט לאט נרגעו הרוחות...
אך נראה שהצעקות בחוץ בשתיים לפנות בוקר הפריעו כהוגן את מנוחת השכנים ,ואלה הזמינו את ניידת השיטור המשולב.הניידת נעמדה ממש קרוב לילדים וממנה יצאו בנחישות שוטר ופקחית.הם ניסו לדבר עם הנערים המשולהבים,
אך אלה לא ממש שיתפו פעולה וסרבו להתפנות מהמקום, תוך כדי שהם ממשיכים לאיים על ילדים אחרים ולנבל את הפה כאשר פנה אליהם השוטר. " אני אשבור עליו את הבקבוק על הראש אם הוא יתחיל איתי...מה הוא חושב אני פראייר
מי הוא בכלל?!אני ......אותו ואת כל החברים שלו אם הוא יגיד עליו משהו?אמרו לי שהוא דיבר עלי ,אני אשבור לא את הבקבוק על הראש......"וכך משיך הכוכב שלנו לנפנף בידיו אל מול השוטר כשהוא כלל לא מקשיב לדבריו,למרות שהשוטר ביקש ממנו להראות לו מי "איים" על חברו ,הוא נותר ללא מענה...אין ספק שהמחזה כולו נראה מגוחך וחסר כל הגיון.כולנו עמדנו מוכים בתדהמה.איך מרשה כוכב צעיר שכזה לדבר בחוצפה ובתעוזה שכזו עם בקבוק אלכוהול ביד כשהוא נודף כולו מסרחון של שתייה ,אל שוטר במדים ובתפקיד ושום דבר לא נראה כמתקדם לפתרון?מדוע לא ניתן פשוט להרחיק ילד כזה ללא שום דיאלוג אם הוא מהווה איום מהותי על בני הנוער שבקרבתו
למרבה המזל,הצלחנו לדובב את הנערים להתפזר לבתיהם ,ובגן נותרו רק הכוכבים האורחים שלנו וקבוצת בני נוער בוגרים יותר משכבת י"ב ,כשהם מתלהמים וצועקים ומרגישים ממש נפלא ,לאחר שהצליחו לפנות מהמקום את הניידת....
אחרון הכוכבים לערב זה היה בחור צעיר ומקסים,רגיש ונבון מעיר סמוכה ,שסיפר לנו את סיפור חייו.למרות שהיה כבר אחרי כמה כוסות וודקה ,נראה היה שהכוכב שלנוהצעיר מחכה לדבר עם מישהו ולשפוך בפניו את הלב.אין ספק שהסיפור שלו
נגע לליבנו ,וככלשהכרנו את הנער יותר ,כך הבנו שהוא פשוט נער אומלל שנפל בין הכסאות במערכת החינוך,וככל שחלפו הימים הוא הבין איתו,אבל מבחינת המערכת כבר היה מאוחר מדיי...הצענו לו להצטרף אל התאטרון הקהילתי שלנו בתקווה
ששם יוכל למצוא אוזן קשבת ,חום ואהבה ואולי גם ...תקווה.ליווינו את אחרוני הילדים לבתיהם ובדרך כבר שמענו את ניידת המשטרה שהוזמנה ע"י השכנים למקום....שוב.

שבוע טוב לכולכם
סיירים שיכולים להגיע לגיוס הורים נוסף בחט"ב אפק ב 6.3 נא ליצור עימי קשר בהקדם.
אנו זקוקים להורים מתנדבים נוספים בהקדם!

בברכה,

איריס אזולאי
רכזת בי"ס קהילתי
ומחויבות אישית
רכזת סיירת הורים ביאליק

יום שני, 21 בפברואר 2011

סיכום אירועי ליל שבת - 18.2.2011


לכל חברי הסיירים,שלום!
כהרגלנו בקודש נפגשנו גם השבוע בבית המתנדב בשעת לילה מאוחרת וכבר בדרכנו למפגש הפתיחה ראינו בני נוער ברחובות ,אך לא רבים כפי שציפינו בעקבות מזג האוויר הנוח.
התחלקנו לשני צוותים רכובים ונסענו צפונה ודרומה.כרגיל,זימנו לנו בני הנוער נושאים חדשים לשיחה...והאירו את עינינו לצרכים חדשים...

צוות א - צו"ש-פארק אסתר-לח"י-שומר

לא נראו בני נוער בחלק הצפוני ,ולכן התקדמנו למרכז.בי"ס רמב"ם היה סגור,לשמחתנו...וגם חטיבת אפק הייתה שוממה.
במתחם הפרפר ,בעיקר בגני השומר והלח"י היו קבוצות קטנות של בני נוער שישבו ושוחחו ביניהם.לא משהו מיוחד.
מאוחר יותר נמסר לנו ע"י הפיקוח ,שהטונים עלו והם נאלצו להגיע לפזרם.
מכיוון שהרחובות היו ריקים יחסית שמנו פעמינו למרכז העניינים...מרכז סביניה...ושם חברנו לצוות ב'.

צוות ב-אשל-בן גוריון-בי"ס ביאליק

התחלנו את הסיור בבי"ס ביאליק ושם פגשנו קבוצת בני נוער בוגרים יותר (י"ב ומעלה) מתארגנים ליציאה.היה תענוג לשמוע אותם מתארגנים ולוקחים אחריות על נושא השתייה והנהיגה.בכל קבוצה שנכנסה לרכב היה
נהג תורן שהיה ברור לו שהוא לא ישתה.קבוצה אחת שלא הצליחה להתפשר ,כי כולם רצו לחגוג...פשוט הזמינה מונית ואז יצאה לדרכה...היה נחמד לראות שהחבר'ה נוהגים באחריות ולוקחים את השתייה ברצינות.
בי"ס ביאליק ובית הכנסת היו ריקים.
נסענו לאשל-בן גוריון ושם פגשנו קבוצה קטנה של חבר'ה בני 15-16 משוחחים ומבלים בגן.הם לא נשארו שם זמן רב.הפיקוח דיווח לנו שחצי שעה קודם לכן פונתה משם קבוצה גדולה יותר ורעשנית יותר שהפריעה
את מנוחת השכנים...אנחנו לא ראינו אותם יותר.נראה,שהתפזרו לבתיהם.
מאחר והציר היה ריק התקדמנו לגינת סביון-דפנה.
בי"ס דפנה היה ריק,אך בגינת סביון פגשנו חברים ותיקים מעכו.חבר'ה בני 17-18 שכבר פגשנו בעבר.הם היו מתודלקים כולם,מי יותר ומי פחות.שמחו לראותנו ולנהל דיאלוג מרגש על האחריות שלהם אחד לשני כאשר הם שותים.
היה מדאיג ביותר לראות במיוחד נער אחד,שמאד התרגש לראותנו כי הוא זכר שבמפגש הקודם עזרנו לו להתאושש ממצב שתייה לא טוב במיוחד.מפליא במיוחד שהו זכר אותנו ולא את השלכות השתייה...שכן מצבו היה רע מאד.
החברים הבטיחו לנו שידאגו לו וייקחו אותו הביתה(במונית כמובן! אף אחד מהם לא הגיע ברכב). יתרה מכך מכיוון שהם די השתוללו שם ,היו בקבוקי וודקה  ופחיות  של משקאות אנרגיה פזורים בכל הגן. ביקשנו מהם לאסוף את הכל לפני שיתפנו מהגן,והסברנו להם שבבוקר מגיעים לגן ילדים קטנים לשחק במתקנים.וילדים קטנים הם בדרך כלל סקרנים...
להפתעתנו,הם מיד לקחו שקיות ואספו הכל בצורה מסודרת לפחים שבגן.כל הכבוד.בחבורה הזו אנחנו עוד ניתקל בהמשך הערב...בצורה פחות רגועה...לאחר שהמשיכו לתדלק...
שמנו פעמינו למרכז סביניה...ושם פגשנו את בני נוער מקרית ים ...חברה מאד לא סימפתית,מתודלקת שנהגה בוונדליזם והותירה אחריה מרכז מטונף...

מרכז סביניה

חבורה פרועה של בני נוער מקריית ים השתלטה על המרכז.הם דיברו בקול רם,שתויים לגמרי,בנות מצחקקות בהיסח הדעת מבלי לדעת למה...אחרים צועקים בפלאפון...והרצפה כבר מטונפת מניירות...
אחד הילדים ניגש אלינו לבקש שיחה...אין גבול לחוצפה...מעניין מה היה קורה אם את אותה הבקשה היה מבקש מנער שהיה עובר שם בסביבה ומסרב לו....לא היה לו שום סיכוי לצאת מזה ללא פגע...
מכיוון שלא ראינו את ילדי ביאליק באזור בכלל והשעה הייתה כבר 2:30 לפנות בוקר,החלטנו להתפזר.

מרכז צבר

בעודנו בדרכנו הביתה,מפזרים את אנשי הסיירת,קיבלנו דיווח טלפוני ששתי הקבוצות אותן פגשנו בסביניה וגן סביון פונו  ע"י השיטור המשולב לכיוון הכביש הראשי,אך שם ארעה היתקלות ביניהם ,ולאחר דקות ספורות הגיעו למקום ארבע ניידות משטרה
 וגם אמבולנס כדי לפנות את אחד הנערים שחטף מכות קשות נזקק לטיפול רפואי.אין ספק,שלחבורות השתויות והונדליסטיות האלה אין מקום בשכונות המגורים של הקרייה.ההחלטה של כלל הסיירים היא שמהיום ואילך  תוזעק ניידת לפנותם מהמקום עד שיבינו
שבקריית ביאליק לא נאפשר שתייה מופקרת בגנים ובפארקים,שכן התנהגות כזו -יש לה רק השלכות שליליות ואלה עלולות להיות הרות אסון!  ומטרת הסיירת היא מלכתחילה,להגן על ילדי ביאליק ולשמור עליהם מפני רעות חולות שכאלה.

שימרו על עצמכם,ושיהיה לנו שבוע רגוע!
 

-- 
בברכה,
 
איריס אזולאי
רכזת בי"ס קהילתי
ומחויבות אישית
רכזת סיירת הורים ביאליק

יום שבת, 12 בפברואר 2011

סיכום אירועי ליל שבת - 11.1.2011

לכל חברי הסיירת שבת שלום!

שבוע מוצלח במיוחד עבר על חבריי הסיירת ,לאחר המפגש עם ראש העיר. כיודע לכם נפגשנו עם מנכ"ל העיר מר עזרא חכם ועם ליאור טרגן וחוה פישר ויחד חשבנו על הדרך היעילה ביותר לפרסום הסיירת ומעשיה.
אני שמחה לבשר לכם ,ידידיי, שכל בקשותינו נענו בחיוב, ובעוד זמן קצר יחל מסע פרסום מסיבי לסיירת הורים, בעזרתו אנו מקווים לגייס הורים נוספים לקראת חופשת הקיץ הקרבה ובאה...

ומה היה לנו בסיור הערב?

המוני בני נוער מילאו את רחובות העיר, בעיקר במרכז הפרפר (ציר לח"י-שומר) ובמרכז  סביניה. בשני המוקדים התקיימו מסיבות רבות משתתפים ועשרות בני נוער נהנו ובילו ללא פגע.
בציר לח"י -שומר 
התאספו חבר'ה צעירים משכבת ט' מקריית מוצקין. הם היו חשדנים במיוחד לגבינו, ולקח להם זמן לשוחח איתנו בפתיחות.לא נראתה שתייה במקום, והילדים העבירו את זמנם בשיחה וצחוק ביניהם. אל היו אירועים חריגים באזור. בשלב מאוחר יותר, לדברי אנשי השיטור המשולב, לקראת שתיים בלילה פינו את הילדים בגלל הפרעה לשכנים.

בציר סביניה-גן מרים 
היה עמוס במיוחד. לשני תלמידים משכבת יוד הייתה מסיבת יום הולדת בבית חן ועשרות בני נוער נהרו לאולם כדי לשמוח בשמחתם. נכנסנו לאחל מזל טוב לחוגגים,ולשמחתנו,
פגשנו בהורי הילדים צופים מהצד ומשגיחים על החוגגים. הייתה מוסיקה מקפיצה, כיבוד והמוני בני נוער חוגגים ונהנים. אין ספק שנוכחות ההורים מנעה מהילדים לשתות, אך זה לא הפריע להם לחגוג ולבלות עד שלוש אחר חצות. מסתבר, שגם בלי המתווך הנוראי הזה אפשר להנות - וגם לזכור לאחר מכן את תחושת החוויה והכיף בבהירות ולא בערפול וחוסר בטחון...
יישר כוח למארגני המסיבה,להורים על היוזמה והדאגה ולילדים על האחריות והבגרות שהפגינו!
נהנינו גם מקבוצת המתבגרים הצעירים שישבה במרכז סביניה והאזינה לצלילי גיטרות שהביאו הילדים. היה תענוג לראות אותם יושבים ביחד, מנגנים ונהנים. גם הם היו חבר'ה משכבת ט' ממוצקין...
בגן מרים ישבו שתי קבוצות של חבר'ה מחבר העמים, בוגרים יחסית, שתו ...שתו הרבה...אבל לא הפריעו לאף אחד ועסקו בעניינים שלהם. למיטב ידיעתנו גם לא קראו לפיקוח ...

ניידת השיטור המשולב לא נראתה כלל ברחובות העיר בסיורים שלנו, אבל לקראת שתיים בלילה שוחחנו עם הפקח התורן, ולבקשתנו הגיעה הניידת למקום, כדי למנוע התקלות בין החוגגים בסביניה והמבלים בגן מרים.

בשאר רחובות העיר שרר שקט מופתי. ציר בן גוריון -אשל היה שומם למדיי. בי"ס אורט אפק שוב היה פתוח, אך לא נראו שם בני נוער .
צו"ש (מתנ"ס,בי"ס רמב"ם,פארק אסתר) גם כן שוממה וללא בני נוער...נראה שהקור השאיר את הילדים בבית....נראה לכם?!
ממש לא!!! פשוט הייתה (שוב...) מסיבה גדולה באחד המועדונים... ומרבית החבר'ה בוגרים שלנו נסעו לשם בעזרת מוניות ורכבים...

בסך הכל ניתן לסכם, כי למרות פגישתנו עם עשרות בני נוער, לילה שקט עבר על קריית ביאליק. כן יירבו ערבים שכאלה, מלאי שמחה ושקט.

נפגש ביום ראשון -וביום שני לגיוסים נוספים באורט ביאליק בין השעות 18:00-20:00 בימים הפתוחים.

תודה לכל הסיירים הרבים שמתמידים לבוא לסיורים. מחמם את הלב.
שבוע טוב לכולנו



בברכה
 
איריס אזולאי
רכזת בי"ס קהילתי
ומחויבות אישית
רכזת סיירת הורים ביאליק

יום שבת, 5 בפברואר 2011

סיכום אירועי ליל שבת - 4.2.2011

לכל הסיירים שלום רב!

התעטפנו היטב ,הצטיידנו בשתיה חמה ויצאנו לתור את הרחובות ברכבים,אך הופתענו לגלות שמזג האויר שוב מתעתע בנו כהרגלו בשבועות האחרונים...
עד מהרה השלנו מעלינו את "העטיפות" ונהנינו לטייל ברחובות ,תוך כדי אינטראקציה מיוחדת במינה עם בני נוער מהעיר השכנה. שוב נוכחנו לדעת, שכל מפגש עם בני הנוער אינו דומה לקודמו,ובכל פעם אנו משכילים ומגלים פרטים נוספים ,שאולי לא נתנו את הדעת עליהם קודם השיחות עם המתבגרים.
התחלקנו לשני צוותים ,הודות להיענות מחממת את הלב של הסיירים הרבים שהגיעו ויצאנו לצפון ולדרום.

צו"ש-פארק אסתר

צוות ראשון פתח את הערב בביקור בבי"ס רמב"ם בצו"ש ,לאחר שהודיעו לנו כי מתקיימת שם מסיבה של בני נוער.הופתענו לגלות שבי"ס אכן פתוח (כבר שבוע שני ברציפות!)
ובני נוער בני 15 לערך מבלים בו במסיבה סוערת ( ודי דיכאונית אם מותר לציין ...) כשמרבית בני הנוער כבר בשעה מוקדמת יחסית מתודלקים לעייפה.ניסינו לנהל תקשורת עם הנערים ,אך אלה לא הראו התעניינות ואף שידרו לנו בחוצפה שאנחנו לא רצויים...אז הלכנו לדרכנו ,מודאגים מעט ממה שראו עינינו...ברור היה לכולנו שלשם אנחנו עוד נחזור.

לח"י-שומר-גבעת הרקפות

הרחובות היו די שוממים,למעט מספר מסיבות בתוך הבתים,שלא ממש הפריעו לאף אחד.
נחמד לראות את הילדים מתארגנים לקראת מסיבה ביתית.אין ספק שזהו אחד הפתרונות היותר בטוחים ורצויים בימי החורף הקרים.
כן יירבו שכמותם!

אשל(כיכר הידידות)-בן גוריון

צוות שני פנה אל כיכר הידידות ושם ירדנו מהרכב ופגשנו "חברים ותיקים" משכבת יוד -י"א בעיקר.
בגן הפנימי חגגו יום הולדת "בקטנה" בחור ושלוש בחורות...מתדלקים לפני הנסיעה למועדון...לא ברור מה הצורך האמיתי בשתייה כשחברה שלך יושבת לידך,ולצידה עוד שתי בנות חמודות...
לא חבל לאבד את ההכרה?לפספס את כל הפאן?לא לזכור עם מי היית ומה עשית?אולי מישהו יוכל להסביר ...זה ממש לא ברור ...הצורך הזה בתיווך האלכוהול גם כשכבר "הכל בסדר..."

לא רחוק מהם ישבו חברה מיוד ושוחחו ,יש לציין די בשקט,לרווחת השכנים.כל הכבוד! היו שם בערך עשרים חברה וכולם ישבו ונהנו בלי לצעוק ובלי להרוס .היה תענוג לראות.
בנים -בנות ישבו\עמדו  איתנו ושיתפו אותנו בחוויות מהמופע של אורי חזקיה.נראה כי היה ממש כיף ומצחיק בטרוף! הם באו לשתף גם את החברים שפספסו...כיף גדול!

גן מרים-סביניה

מכיוון שהכל התנהל כשורה ,שמנו פעמינו אל גן מרים.האמת היא שהגן היה ריק יחסית,ולא פגשנו בו כמעט בני נוער.לעומת זאת במרכז סביניה היה עמוס למדי. בשלושה מוקדים שונים היו קבוצות של  בני נוער .הדומיננטיים מבין כולם היו שתי קבוצות.האחת מקרית ים והשנייה מעכו.עם שתי הקבוצות התפתחו שיחות מעניינות ביותר ,וחלקן אף העלו שאלות שכבר מזמן לא שמענו.אולי כיוון שכבר מזמן לא באו לבקר אותנו בני נוער מחוץ לקרית ביאליק...ואלה ,המבקרים לא מכירים את סיירת הורים .
החברה מעכו היו חשדנים במיוחד,די החזירו אותנו חצי שנה אחורה בזמן לשיחות ההכרות עם בני הנוער והחשיפה הראשונה.היינו צריכים להסביר להם מדוע אנחנו מסתובבים בשעות כאלה בחוץ?מה המטרה?
אתם לא מפחדים?מה תעשו אם תתקלו בילד שלכם זרוק על ספסל?ועוד כהנה וכהנה שאלות שהיינו חייבים לתת עליהם מענה מיידי.יצאנו שבעי רצון מהשיחה ,כי לאחר ההסברים והדיאלוג הארוך בינינו,אמר אחד הנערים:
"וואלה,נראה לי אני מצטרף אליכם..."זה היה אותו נער שבתחילת השיחה אמר לנו " אם אמא שלי הייתה מצטרפת לדבר כזה ,בטח הייתי רב איתה כל הזמן...אין מצב שהייתי נותן לה להצטרף..." אז נראה,שאם עכשיו  תהיה סיירת הורים בעכו אמא שלו תהיה הראשונה לקבל אישור להצטרף....הלוואי!

הקבוצה השנייה מקרית ים הייתה מתודלקת לגמרי ,מי יותר מי פחות,אבל היה להם מאד חשוב להכיר אותנו ואת "מעללינו".איתם שוחחנו ארוכות על כל נושא השתייה והנהיגה.הם היו חברה בי"ב ,כמעט כולם מעל 18 ולרובם כבר יש רישיון נהיגה. שמחנו לגלות שהנהג היה הכי פחות שתוי,למרות שעל פי חוק -אסור לו לשתות בכלל!  השיחה הייתה מאד ערה,קופצת מנושא לנושא כשהנערים מנסים לתהות על קנקננו...מה מותר לידנו?מה אסור?מה כדאי לומר? ומה עדיף שלא?
 אך בתוך כל בליל השיחות נידבו הילדים מידע רב על עצמם ועל חבריהם.  חבל שבקרית ים ובקריות השכנות אין גם כן סירות הורים...נראה כי הילדים ממש משוועים לאוזן קשבת ,ואולי כדאי שמישהו שם ירים את הכפפה...לפני האסון הבא... 
גם כשכבר פנינו לדרכנו כדי לחזור לצירים המרכזיים שלנו,התקשו הילדים להיפרד מאיתנו...

אבל התפקיד מחייב.
נכנסנו לגן סביון,ריק ושומם. וטוב שכך! משם המשכנו לאורט דפנה.השערים אמנם פתוחים,אך המתחם הפנימי חשוך ואין נפש חיה בסביבה.
חזרנו לבי"ס רמב"ם לראות מה שלום הילדים... השעה היתה כבר אחרי שתיים בלילה.מרבית המערים התפזרו...הבודדים שנותרו מאחור חיכו למונית, כדי שתאסוף את אלה שהתעלפו...אחד הנערים היה במצב של שנה עמוקה.שוב לא נתנו לנו להתקרב,אך הבטיחו שידאגו לפנות אותו ראשון הביתה...
סיימנו את המשמרת עם טעם רע.שוב נשאלת השאלה -היכן ההורים?האם הם יראו את בנם נכנס הביתה בעזרת חבריו כשהוא שפוך?כמה פעמים זה עוד יקרה עד שיקרה אסון וההורים התעוררו?האם הילדים הם אלה שצריכים ל"טפל" בחבר השתוי ולעזור לו להסתיר את המידע החשוב הזה מהוריו??

סיימנו את המשמרת ברגשות מעורבים.שותפות לתחושות אלה היו גם שתי סטודנטיות שבאו לצפות בעבודת האינטראקציה של אנשי הסיירת עם בני הנוער.
מאחלים לכן בנות הצלחה רבה ,ומקווים שהצלחתן לטעום על קצה המזלג את הריחות,הטעמים והשיחות של לילות הנוער שלנו.

לתשומת לבכם - בימים ראשון -שני ( 13.2-14.2) מתקיימים ימים פתוחים באורט קריית ביאליק.אנו זקוקים לסיירים מתנדבים שישווקו את הסיירת ויגייסו עוד הורים.
זו הזדמנות מצויינת לשיווק ישיר,כי כל ההורים של שכבות ט' משתי החטיבות יגיעו.כל מי שיוכל לתת כתף אנא חיזרו אליי במייל או בסלולרי כדי שאדע מתי אתם יכולים לתפוס פיקוד.

מודה לכולכם מראש על ההיענות והעזרה בכל!

שיהיה שבוע נפלא ובטוח לכולנו!!!
--
בברכה,
 
איריס אזולאי
רכזת בי"ס קהילתי
ומחויבות אישית
רכזת סיירת הורים ביאליק