יום ראשון, 24 באוקטובר 2010

סיכום ליל שבת סוער - 22.10.2010

לכל חברי הסיירת היקרים,שלום!


אתמול יצאנו כהרגלנו לתור את רחובות העיר,אך גם השבוע נכונו לנו אירועים חדשים ומסעירים במיוחד שהוכיחו לנו שוב עד כמה סיירת ההורים חיונית וחשובה לבטחון ילדי הקריה ,ועד כמה המענה שנותנים אנשי הסיירת שונה לגמרי מהמענה שנותנים אנשי המשטרה ...

פתחנו את המפגש בתדרוך קצר בבית המתנדב ,ושם פגשנו חברים חדשים שהצטרפו לסיור :דבורה שני,שי הרר,בני עטר.
אנו מברכים אתכם על הצטרפותכם למשפחת סיירת הורים,ברוכים המצטרפים!

השבוע יצאנו שוב בארבעה צירים מרכזיים ,אך נוסף להם יצא סיור רכוב עם צוות חמישי שסייר בכל הקריה החל מביאליק דרום ועד צור שלום.
מטרת הסיור הרכוב לתת עזרה לצוותים שנתקלים בבעיה או זקוקים לתגבור,וכמובן ,לאתר מוקדים בעייתיים חדשים...

ציר פארק אסתר- צור שלום
מספר קבוצות של בני נוער ישבו בצוותא עם נרגילות וגם שתייה ליד בריכת אפק ,אך היו רגועים למדי.לא הפריעו את מנוחת השכנים,והיו עסוקים במנגלים,מוסיקה ומשחקי שולחן למיניהם...בסכ"ה שוחחנו עימם ,ואחרי שראינו שהכל תקין עזבנו את המקום לתגבר את הצוות במרכז סביניה.


ציר אשל - בן גוריון
כיכר הידידות היתה נטושה למדיי... ורק בבן גוריון-דפנה ישבו שתי קבוצות של בני נוער ודיברו.לא היתה שתיה מרובה.שוחחנו עימם ונראה היה שהכל רגוע. לאחר עדכון טלפוני,נסענו לתגבר את הצוות במרכז סביניה.

ציר סביניה - גן מרים
הסיור הרגלי עבר במתחם הצופים וכבר בחצות היו שם עשרות בני נוער שחגגו יום הולדת.היה רגוע יחסית והצוות עבר לגינת סביון ולגן מרים.

הסיור הרכוב הגיע גם הוא למתחם הצופים ,אך נשאר שם לאחר שראה כי מרגע לרגע מגיעים עוד ועוד בני נוער למקום.

הצוות הרגלי פגש בגן מרים שני נערים ששתו קצת יותר מדי... שניהם בפינות שונות של הגן.לאחר שיחה קצרה התברר להורים שיש לפניהם מקרה של אהבה נכזבת...היה קשה לעודד את הנערים,אך בסופו של דבר הצליחו ההורים לדובב אותם לשיחה ומצב רוחם השתפר במעט,וכמובן שבזמן הזה גם הפסיקו לשתות.

חברי הצוות הרכוב נותרו כל הזמן הזה במתחם הצופים בפוארה.שם החלה האוירה להתחמם ,לאחר שהחוגגים שתו קצת יותר מדי והמצב רוח עלה..ויחד עימו גם הטונים...במקביל הגיעה למקום קבוצה נוספת מהטכני של חיל האויר די לחגוג גם הם יום הולדת לחבר.
היה ברור מיד שתי הקבוצות תתקשנה לתת את המרחב הראוי אחת לשנייה...ולכן נקראו למקום שני צוותים נוספים לתגבור הצוות הרכוב.
ככל שחלפו השעות היה ברור שהאוירה מתלהטת יתר על המידה...
לפתע,ללא כל הכנה מראש פרץ ויכוח נוקב בין שני נערים משתי הקבוצות(בגלל בחורה..)ולאחר שהתערבנו בויכוח ,הצלחנו במאמץ רב להפריד בין שני הנערים .בו בזמן הגיע סיור של השיטור המשולב ,אך הם לא יצאו מהרכב כי הנערים נרגעו במעט ונמנעה תגרה אלימה בין שתי הקבוצות.הניידת עזבה את המקום לאחר מספר דקות.אם לא די בזה ,החלו להגיע גם נערים מקרית אתא וקרית ים "לסגור חשבון" עם אחד מילדי ביאליק...המחזה לא היה נעים כלל ,ונראה היה שהילדים נמצאים בסכנה בכל רגע נתון.שתי הקבוצות המצטרפות החלו לבוא בדין ודברים נוקבים במיוחד וכל שפת הגוף שלהם השתנתה...לא היה ספק בכך שמשהו טוב לא ייצא מהויכוח הזה.


למרבה המזל,המורים המצטרפים לסיירת הכירו את מרבית התלמידים המעורבים ,ולאחר שיחות עם הילדים הצליחו למתן את התנהגות הנערים.יותר מכך,נראה שבמהלך הויכוחים הוזעקו חברים נוספים למקום הארוע , ותוך דקות ספורות הגיעו למקום חמש מוניות עמוסות ועוד רכבים של חברה בוגרים יותר לתגבר את הנמצאים...אין ספק שאלמלא עצרו המורים את הילדים בכניסה למקום ,הרגיעו את הרוחות והפרידו פיסית בין הקבוצות ,היה יכול להגמר כל הארוע באסון. חברי אחת הקבוצות נשאו סכינים ואולרים, והמטרה המרכזית של המורים ואנשי הסיירת היתה לפנות מהמקום כמה שיותר תלמידים מביאליק.יש לציין שהארוע פוזר לחלוטין ע"י אנשי הסיירת ,וכאשר הגיעו לבסוף שתי ניידות של המשטרה כבר לא היה להם מה לעשות....
השעה היתה כבר 3:00 לפנות בוקר ,אך חברי הסיירת עדיין לא התפזרו,מכיוון שהקבוצה מהטכני נראתה הולכת לכיוון גן מרים,כשהיא כעוסה וממורמרת מכיוון ששניים מחבריה הצעירים(בני 12-14 ממוצקין) חטפו מכות קודם לכן ,ןהם לא הצליחו להחזיר...
בשיחת טלפון לצוות שבגן התברר לנו שגם לשם הגיעה אחת הקבוצות היריבות מביאליק.היה ברור שוב שהארוע עדיין לא הסתיים...
פנינו שלושת הצוותים לכיוון גן מרים,אך הצלחנו לעצור אחת הקבוצות במרכז סביניה.שם שוחחנו עמם והבנו שהם רוצים " להראות להם מה זה...להחזיר להם ...לקרוע אותם שיבינו עם מי יש להם עסק..."עכבנו אותם כרבע שעה,ושוב שניים מהמורים שכנעו את הילדים שלא לעבור בגן ושירדו מכל עניין הנקמה.למרבה הפלא,הקשיבו הילדים לאנשי הסיירת ופנו למוצקין מכיוון אחר. למרות הבטחת הילדים שלא חעברו בגן,נכנסנו לגן ושוחחנו גם שם עם הקבוצה השנייה.אין ספק שתהליך הגישור שהתרחש בין שתי הקבוצות מנע בפעם השלישית בערב הזה- אסון.
בערך בארבע לפנות בוקר התפזרו אחרוני הילדים לבתיהם ,וכך הסתיים סיור סוער ועמוס במיוחד.אך כל הילדים חזרו לבתיהם בשלום!



תודה רבה לכל מי שלקח חלק בסיור השבוע!

יישר כוח על "השעות הנוספות" .אין עליכם!!!


בברכה,
איריס אזולאי
רכזת בי"ס קהילתי
ומחויבות אישית
וסיירת הורים ביאליק